מסחר בקריפטו

הOECD מפתחת כללי פיקוח, חובת דיווח והטלת מיסים בגין מסחר בקריפטו

שווי השוק של נכסי-קריפטו הוערך כעומד – נכון לסוף שנת 2021 – על סך הקרוב ל-3 טריליון דולר ארה"ב, כאשר זה מפוזר בין כ-110 מליון מחזיקי ארנקים קריפטו ברחבי העולם. לפי ה-World Economic Forum, נכון למרץ 2022 קיימים 18,142 מטבעות קריפטו ו-460 בורסות. ברור שמטבעות קריפטו ובלקצ'יין לא עומדים להיעלם וככל שהם מתקדמים לתוך התווך המסורתי ההשפעה הכלכלית שלהם הופכת להיות כזו שרשויות המס הגלובליות אינן יכולות להתעלם מכך עוד. לפיכך, ממשלות ברחבי העולם ממהרות כעת לעבד דיני דיווח ומיסוי חדשים עבור קריפטו; כך נכון גם הדבר לגבי ישראל שבה המעורבות של נישומים במטבעות דיגיטליים הופכת להיות בעלת משמעות ולא רק באופן אחד.

מספר רב של ארגונים בינלאומיים הינם בעלי עניין מוגבר לאמץ רגולציה ומדיניות על מנת לשלוט, לפקח ולמסות את המסחר והבעלות בקריפטו. גם הפעם הזו, יחידת המיסוי של ה-OECD היא זו אשר מרימה את הכפפה; ה-OECD מתכונן מזה שנתיים להגיש הצעה למיסוי של הקריפטו וליצור חובות דיווח בקשר עם עסקאות וירטואליות. כך, בסוף מרץ, ה-OECD הגיש את החלק הראשון של תכניותיו, והשאיפה של ארגון זה להביא לידי כך שכל המערכת הזו כולה תהיה מוכנה עד לסוף שנת 2024.

ההיסטוריה הקצרה של הקריפטו

שנה אחת בלבד בעקבות פרסום המאמר של Nakamoto בשנת 2009 על ביטקוין, בוצעה הרכישה הראשונה של פיצה עם מטבע זה בחודש מאי 2010 והביטקוין הגיע לשיוויון עם הדולר האמריקאי כבר בפברואר 2011. בעקבות ההשקה של Ethereum בשנת 2015, ולאחר מספר סטיות מהדרך בשנים שבאו לאחר מכן, ולאחר שהארגון המבוזר האוטונומי הראשון ("DAO") יצא לדרך, ולאחר ה'בום' של הנפקות המטבעות הדיגיטליים בשנים 2017-2018, ולאחר יצירת ה-Libra בשנת 2019, הרי שלאחר כל אלה, גם המשקיעים המוסדיים החלו להשקיע בנכסים הוירטואליים הללו.

רשויות המס והפיקוח ברחבי העולם הקדישו מחשבה רבה כיצד ניתן לטפל בהבטים ובאתגרים הרבים אשר מציבים המטבעות הדיגיטליים. בשנת 2018 צוות המשימה של ה-Financial Conduct Authority הגיש את הדו"ח שלו ביחס למטבעות קריפטו, ובעקבות כך הוגשו גם דוחות ממספר רב של ארגונים, וביניהם ה-European Central Bank, IMF, European Commission, FATF, הפדרל ריזרב בארה"ב, וה-U.S. Financial Stability Board כאשר זה האחרון הגיש את הדו"ח שלו בפברואר שנה זו.

קובעי מדיניות עדיין מנסים לגבש דעה לגבי המדיניות המוניטרית הנכונה, אשר תקנה גם רמת בטחון לצרכנים ומשקיעים, תגן על יציבות השוק, תמנע הלבנת הון, תמצא כללי חשבונאות מתאימים, ואחרון אחרון חביב, תמצא את הדרך להכניס את מסחר הקריפטו לסד הצר של חקיקת מס וציות. יישום של כל המטרות הללו צריך להוביל דווקא ל'אקוסיסטם' חדש ולפיתוח של טכנולוגיות משנות-משחק, אשר ישרתו את טובת הכלל; כן יש לציין כי מטרות אלה אינן בהכרח עוינות לקריפטו והן מכירות בעובדה שיש בטכנולוגיות המהוות את המסד של המטבעות הדיגיטליים את הפוטנציאל להזניק מספר רב של אפליקציות נוספות, אשר לא תהיינה מוגבלות רק לשוק הפינטק.

בניגוד לאמצעי תשלום כספיים מקובלים, כיום, אין כל מעורבות של גורמי ביניים פיננסיים מסורתיים או של מנהל מרכזי אשר יאפשרו שקיפות לגבי מסחר או בעלות בקריפטו. מחקר אשר נערך לאחרונה על ידי האיחוד האירופי העלה שהיה ניתן לגבות מס בשנת 2020 בסכום של כ-850 מליון אירו (כ-985 מליון דולר אמריקאי) וזאת על המסחר בביטקוין בלבד (המטבע המשמעותי ביותר מתוך המטבעות הוירטואליים), אילו היו חלים דיני המס המקומיים הרגילים.

שגריר המס הגלובלי: ה-OECD

בשנת 2015 תכניות המס BEPS של ה-OECD שמה ארגון זה שוב על המפה והפכו את הארגון, באופן דרמטי למדי ל"מחוקק של הסדר המס הגלובלי החדש". כך גם הפעם וועדת המיסוי של ה-OECD תפעל במהירות האור ותהפוך לעובדה מוגמרת את הטיוטות למיסוי קריפטו אשר נועדו לדיון בלבד, וגם הפעם מבלי לעצור לרגע כדי להקשיב ולנשום. כך זה קרה עם תכניות ה-BEPS. הגיע הזמן להתכונן לכך.

הסטנדרט המחייב של ה-OECD לחילופי מידע על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים (ה-CRS) אשר פורסם בשנת 2014, שואף להבטיח שקיפות בנוגע להשקעות פיננסיות חוצות גבולות וזאת כדי למנוע התחמקות ממס. ואולם, נכסי קריפטו אינם נופלים תחת כללי ה-CRS הנוכחיים ואפילו אם היו, נכסי קריפטו יכולים להיות מוחזקים בידי גורמים פרטיים במה שידוע כ-cold wallets או בבורסות קריפטו , אשר, כיום, אינם כפופים לחובות גילוי כלשהם.

בתכנית ביצוע 1 של ה-BEPS משנת 2015 Taxing the Digital Economy ה-OECD כבר ציין את העובדה שממשלות לוטשות עיניהן כדי לקבל נתח מעוגת המסחר במטבעות הוירטואליים.

בשנת 2020 ארגון ה-20-G הורה שיש להקים מערך לצורך חילופי מידע בנושא הקריפטו, כאשר האינטרס אשר דחף הוראה זו קדימה היה דאגת הארגון מכך שחוסר השקיפות הקיים לגבי הנכסים הדיגיטליים מערער את יסודות סדר המס הגלובלי. נכסים דיגיטליים כגון מטבעות קריפטו, 'utility tokens' ו-NFT עוקפים את גורמי הביניים המסורתיים, כגון בנקים ובתי מסחר, וגם את מנגנוני דיווח המס הרגילים. פתרונות דיווח צריכים להיכלל אם כך לתוך המערך הקיים של חילופי מידע פיננסי שהוא כאמור ה-CRS. דו"ח של החשב הכללי של הממשל האמריקאי מראה – על בסיס סטטיסטיקה אשר נתקבלה מרשות המסים שם – שרמת הציות של נישומים עולה על 95% כאשר קיימת חובת דיווח של צדדים שלישיים, בעוד שהיא יורדת אל מתחת ל-50% בהעדר כללי דיווח כאמור.

לאחר שה-OECD ביצע 'ספירת מלאי' של מיסוי קריפטו גלובלי בשנת 2020 תחת הדו"ח Taxing Virtual Currencies, צוות החשיבה של הארגון יצא לדרך לגבש תכנית להשיג שקיפות בקריפטו ולהציע תיקונים ל-CRS כדי להביא נכסים פינסיים חדשים אלה ואת גורמי התיווך הקריפטו תחת חסות כללים אלה. בינתיים, ממשל ביידן, הוציא כבר במרץ שנה זו, צו נשיאותי המפרט את מאמצי ארה"ב להביא סדר לעולם הקריפטו ואת כוונת הממשל להקים בנק קריפטו דיגיטלי מרכזי בארה"ב ה-"CBDC". יחד עם זאת ה-OECD מעוניין למנוע מצב כאוטי כזה של רגולציה מקומית בכל רחבי העולם על ידי משיכת כלל המדינות למערכת פיקוח מאוחדת.

בהתאם לכך, ה -OECD כבר פרסם בחודש מרץ השנה את הדו"ח המפורט שלו הקרוי Crypto-Asset Reporting Framework ("CARF") הכולל את התיקונים המתוכננים למערכת ה-CRS הגלובלית אשר יביאו את הקריפטו תחת חסותו. לפי ההצעות מתוכננים חילופי מידע אשר יביאו לידי כך ש'גורמי ביניים דיגיטליים' יובאו תחת חובות דיווח הדוקות וחמורות. ויודגש שה-OECD רוצה שכל זה יקרה עוד לפני סוף שנת 2024.

מה הוא הCARF?

הן ה-OECD, הן האיחוד האירופי והן ארה"ב מתכוונים להטיל את רשת הפיקוח על המגוון הרחב של הדור החדש של גורמי "הביניים" הדיגיטליים ונותני השירותים למיניהם, לרבות בורסות קריפטו, מאחסנים, וספקי ארנקי קריפטו. שלא כמו מוסדות הקיימים במגזר הפיננסי המסורתי, מרבית נותני השירותים של נכסים דיגיטליים אינם בעלי מערכות או שיטות התפעול אשר יידרשו למערך הציות אשר יוקם.

כללי CARF קשורים למושגים ולחובות בדיקות הנאותות הנדרשים לפי ה-CRS הקיים ולפי כללי מניעת הלבנת הון (AML) ומלחמה בטרור פיננסי (CFT) הנהוגים כיום. נותני שירותים למטבעות דיגיטליים יידרשו לקיים את בדיקות "הכר את הלקוח" (KYC) כדי לוודא שהלקוחות רשומים עם רשויות המס, לאסוף ולהחליף מידע פיננסי, לוודא שמידע פיננסי נשמר באופן הנדרש ולסווג לקוחות פיננסים. אלו הן משימות ענק אשר דורשות מחלוקת ציות ותוכנות ייעודיות; אלה לא תהיינה מטלות קלות או זניחות עבור גורמי ביניים קטנים. ישנם גורמים בתעשייה הטוענים שגם לאחר כל זאת לא יהיה ניתן להבטיח גילוי מלא שכן כל אדם עם מחשב נייד מסוגל להגיע לאפליקציות פיננסיות מבוזרות מבלי שיהיה צורך לעבור דרך גורם מאחסן מסורתי או ברוקר כלשהו, ובכך לעקוף את כללי הדיווח ולהקים לבד Bitcoin node. ה-CARF אינו ממצה ואינו ברור לחלוטין באשר לסוגי נכסי הקריפטו אשר יכוסו על ידו ואינו כולל פרטים באשר לכללים אשר יחולו למימון מבוזר (DeFi) ומי יהיו הגורמים האחראים כאשר מתבצע מסחר בסוגים של 'smart contract transactions' כגון DAO שבהם אין גורמי ביניים ואשר כל אחד יכול לגשת אליהם בחיבור פשוט לאינטרנט.

יתכן ונותני שירותים דיגיטליים יידרשו לעמוד בדרישות הדיווח של ה-OECD, CRS, האיחוד האירופי, 8-DAC ודרישות ה-FATCA האמריקאיות. כמו כן יהיה עליהם להוכיח שהמנגנונים ומערכי השליטה שלהם עומדים בדרישות. הדירקטורים של גורמים אלה יהיו אחראים באופן אישי לכך שהציות יתקיים כנדרש. בשנת 2021 ה-Financial Action Task Force (FATF) כבר קבע שנותני שירותים לגבי נכסים דיגיטליים יחוייבו לקבל "רשיון" ושיהיה עליהם להיות מפוקחים.

העלויות הכרוכות בפתרונות IT וההשקעות הנוספות אשר יידרשו מנותני השירותים ירימו רף גבוה מאד לגורמי ביניים חדשים אשר ירצו להיכנס לשוק; דבר אשר עלול לסכל תחרותיות בשווקים אלה.

חובות דיווח ומיסוי של קריפטו בתוך שנתיים

טיוטת ה-CARF של ה-OECD צופה שחובות הדיווח לפי ה-CRS, הדירקטיבה ה-8 של האיחוד האירופי (8-DAC) וחובות הדיווח האמריקאיות Foreign Account Tax Compliance Act (FATCA) יחולו על נותני שירותים של נכסים פיננסיים עד לסוף שנת 2024, אם ה-OECD יקבל את מבוקשו.

ה-OECD מעכל כעת את התגובות אשר התקבלו בסוף אפריל מהקהל לגבי תכניותיו, ועל בסיס דברים אלה ישלים את הכללים ואת התיקונים ל-CRS. ארגון ה-20-G מצפה שה-OECD ימסור דיווח עם טקסט סופי עד לאוקטובר 2022 במועד הכינוס הבא של הארגון. הציפייה היא שהארגון יאשר את המלצות ה-OECD ללא עיכובים מיותרים.

עו"ד טלי ירון-אדלר ממשרד ירון-אלדר, פלר שוורץ ושות' ציינה "משרדנו מלווה מזה כ-10 שנים מספר רב של יזמי קריפטו ומשקיעים בנוגע להבטי המיסוי שלהם. נכון להיום אין לישראל את התשתית החוקית והרגולטורית הדרושה ליזמים בתחום זה ולכן פעמים רבות הם נאלצו לעזוב ולהקים את בסיס הפעילות שלהם בחו"ל. אין ספק שנותני שירותי קריפטו ובעלי הקניין הרוחני בתוכנות הקשורות לכך יידרשו לעבור סדרת חינוך קשוחה בשנתיים הקרובות בהתחשב בשינויים הדרמטיים הצפויים. יהיו אשר יהיו הדרישות אשר יוטלו על ידי המדינות

השונות, זה יהיה 'שוק תרבותי' לא קטן עבור רבים מנותני השירותים הדיגיטליים אשר עד היום לא היו כפופים לחובות דיווח למס כלשהם – אנו במשרדנו מעודכנים ועומדים מוכנים לסייע בכל אשר יידרש להם במשימות אלו."

עו"ד הנרייט פוקס, אחראית בתחום מיסוי בינלאומי במשרד ירון-אלדר, פלר שוורץ ושות' מסבירה "בעולם המהיר של אקולוגיית הקריפטו כללי המיסוי היו חסרים או שאינם מותאמים" עוד מוסיפה פוקס "גורמי ביניים לא היו מחוייבים למסור דיווחים לא לגבי נכסים ולא לגבי הכנסות, ועל כן יתכן שלא נמסרו דיווחים כלל או שאלה דווחו באופן שגוי. ממשלות צפויות כעת לפרסם יוזמות דיווח אשר יקנו למי שידווח מרצון הקלות שונות כדי לאפשר לנישומים המושקעים בקריפטו לעבור בהדרגה למשטר דיווח מסודר. סכומי ההון והעושר בקריפטו אשר עדיין אינו מדווח צפויים להיות משמעותים ביותר והינם בעל עניין רב מאד למשרדי האוצר במדינות שונות."

לא זו אף זו, מסכמת פוקס: "ניתן לצפות לכך שהתכניות של ה-OECD יתנו דווקא דחיפה לכיוון מתן לגיטימציה לקריפטו בעתיד; דבר זה יתכן וימריץ את המחוקקים בישראל להתקין רגולציה מקומית לקריפטו – אשר מספר מדינות בעלות חשיבה מתקדמת כבר עשו בשנים האחרונות – ותביא את ישראל אפילו לפתח מספר תמריצים יצירתיים המכוונים ספציפית לשוק הקריפטו. לכשזה יתממש היזמים בעלי פתרונות המטבע הוירטואליים והסוחרים בהם יוכלו לבחור בישראל בתור "ביתם" במקום מדינות זרות אחרות."