קטגורית ארכיון: ללא קטגוריה

סעיף 1 לפ קודת מס הכנסה מגדיר מהי "הכנסה מיגיעה אישית" ופותח במילים " לרבות…" תוך שהוא כולל סוגי
הכנסות אשר לולא נכללו היו מסווגות לכאורה כהכנסה פאסיבית. ההבחנה בין "הכנסה מיגיעה אישית" לבין
הכנסה שאיננה מיגיעה אישית טומנת בתוכה השלכות מס שונות כאשר בין היתר על הכנסה מיגיעה אישית יי נתן
פטור ממס מוגדל לנכה כאמור בסעיף 9)5( לפקודה, שיעורי מס מופחתים לפי סעיף 121)ב( לפקודה ועוד.
1 בספטמבר 2024 פרסמה רשות המסים תמצית החלטת מיסוי
העוסקת בסיווג תשלומים המשולמים לשותף
הפורש משותפות. במסגרת ההחלטה קבעה רשות המסים כי תשלומים כאמור אשר ישולמו מהשותפות לשותף
הפורש יסווגו ביד יו כהכנסה פירותית לפי סעיף 2)1( לפקודה שאיננה הכנסה מיגיעה אישית. לאור כך, תשלומים
אלו ככל שישולמו ליחיד )או ייוחסו אליו, כפי שיפורט להלן( הרי שלכאורה אינו זכאי היחיד בגינם להטבות המס
הניתנות להכנסה אשר מסווגת כהכנסה מיגיעה אישית.
בדצמבר 2024 פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025( )מיסוי רווחים
לא מחולקים(, התשפ"ה2024- )להלן: " רפורמת חברות המעטים"( במסגרת ו נקבעו תיקונים בפקודת מס הכנסה
היוצרים מנגנון מיסוי ייחודי לבעלי המניות בחברות מעטים וכן מטילות חבות מס משמעותית על חברות מעטים
כאמור בעלות הכנסה צבורה .
במסגרת רפורמת חברות המעטים בוצעה הרחבה לסעיף 62א לפקודה ונקבע כי "הכנסה מפעילות עתירת יגיעה
אישית" תיוחס לבעל מניות פעיל בחברת המעטים. סעיף 62א הגדיר "הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית"
כהכנסה שאינה הכנסה אחרת, קרי הכנסה שאיננה משכירות, דיבידנד, ריבית וכיוצ"ב. כלומר, ככל שמדובר
בהכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית הרי שהחלק העודף על הרווחיות בשיעור 25% ייחוס לבעל המ ניות והוא
יחויב במס שולי )בשיעור של כ50%-( חלף חיוב החברה במס חברות ) 23%( ומשיכת הדיבידנד בעתיד על ידו.
נמצא כי ככל ששותף בשותפות מחזיק בה באמצעות חברה שבבעלותו הרי שתשלומים אשר יקבל השותף בגין
פרישתו יסווגו באופן שונה ולמעשה לפי עמדת רשות המסים יוצא הוא נפסד פעמיי ם. מחד, המדובר בהכנסה
פירותית לפי סעיף 2)1( לפקודה ולא במכירת זכות בשותפות שיתכן ותסווג כ"הכנסה אחרת" ומשכך תסווג
ההכנסה כהכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית אותה יש לייחס לבעל המניות היחיד ולא לחברה. מאידך, הכנסה
זו לעמדת רשות המסים איננה מיגיעה אישית, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, ולכן לכאורה לא זכאית לשיעורי המס
המופחתים, פטור המס הניתן לנכה וכדומה.
1
החלטת מיסוי 8809/24 הנושא: סיווג תשלומי פרישה לשותפים שפורשים משותפות – החלטת מיסוי בהסכם.
– 2 –
נכתב ע"י דני שמעיה, רואה חשבון ומשפטן
לשעבר יועץ מקצועי למנהל רשות המסים ורכז חוליה בפקיד השומה למפעלים גדולים
אין באמור משום יעוץ מקצועי או תחליף ליעוץ כאמור
כל מקרה נבחן לגופו ומומלץ להיוועץ בטרם ביצוע פעולה משפטית כלשהי
סמיכות הזמנים בין החלטת המיסוי לבין חקיקת רפורמת חברות המעטים מעלה תהיה בנוגע לפרשנות הנכונה
: 2 לשני מושגים אלו שיתכן כי למעשה אחד הם, על כך אמר בית המשפט את דברו בעניין חצור
""… אין אני מוכן כלל להעמיד את המחוקק כמי שעושה 'מלאכת מחשבת'. הנסח, כמו השופט, עושה מלאכה
אנושית, על חולשותיה ופגמיה. את פרשנותו של החוק יש לבסס על לשונו ועל הגיונו ועל מטרתו ועל תכליתו"
…….
כיצד תיקבע המשמעות "הנכונה" של דיבור בחוק? נקודת המוצא היא הלשון שנקט המחוקק. אין לך משמעות
"נכונה" של דיבור, אם אין לה עיגון לשוני ולו מינימאלי בתורת הלשון. חייבת להיות נקודת אחיזה ארכימדית
לפירוש הנכון בלשון החוק )ראה ב"ש 67/84(, אלא אם כן כל משמעות המעוגנת בלשון מביאה לאבסורד.
בהעדר "אבסורד" חייבת המשמעות ה"נכונה" להיות אחת מהאפשרויות המעוגנות בלשונה של ההוראה."
שאלת סיווג ההכנסה הינה שאלה מורכבת במיוחד לאחר רפורמת חברות המעטים ועל כן מומלץ לבחון את
הסיווג כאמור בקפדנות בהתאם לפסיקה וההרמוניה החקיקתית לשם מיצוי הטבות המס להן זכאי הנישום

ביום 2/7/25 פורסם תזכיר חוק בעניין מקום מושבו של יחיד המתקמד בספירת ימי השהיה של היחיד בישראל תוך קביעת חזקות חלוטות הגוברות על מבחן מרכז החיים.

נזכיר שבחודש נובמבר פורסמו מסקנותיה של ועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי שעמד בראשה הסמנכ"ל דאז לעניינים מקצועיים, רולנד עם-שלם, רו"ח (משפטן).

הועדה קבעה, בין היתר, את החזקות החלוטות הבאות ביחס לתושבות:

• יחיד ששהה בישראל מעל ל-183 יום במשך שנתיים ברצף, ייחשב כתושב ישראל מהשנה הראשונה.
• יחיד ששהה בישראל בשנת המס 100 ימים או יותר וסך כל תקופת שהייתו בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היו 450 ימים או יותר, ייחשב תושב ישראל בשנת המס. חזקה זו לא תתקיים כאשר היחיד שהה 183 ימים או יותר בכל שנות המס הנבחנות באותה מדינת תושבות, ואותה מדינה חתומה עם ישראל על אמנה למניעת כפל מס, וזאת בכפוף להמצאת אישור תושבות ממדינת האמנה.
• יחיד ששהה בישראל 100 ימים או יותר ובן/בת הזוג שלו הינו תושב ישראל. בן זוג לעניין זה כולל גם ידוע בציבור – "מי שמנהל עמו משק בית משותף הוא תושב ישראל".
• יחיד ששהה בישראל פחות מ-30 יום בכל שנת מס במשך ארבע שנים רצופות, ייחשב לתושב חוץ החל משנת המס הראשונה.
• יחיד ששהה בישראל פחות מ-30 יום בכל שנת מס במשך שלוש שנים רצופות, ייחשב לתושב חוץ החל משנת המס השנייה.

תזכיר ברוח מסקנות הועדה פורסם לפני שנתיים ביולי 2023.

התזכיר החדש מחמיר מאוד ביחס למסקנות הועדה ובהשוואה לתזכיר הקודם. דברי ההסבר של התזכיר המציינים כי מטרת התזכיר החדש להגדיל את הוודאות, אינם עולים בקנה אחד עם זכות הקניין ועם העקרונות המקובלים בעולם ביחס לחזקות התושבות.

• "תקופת שלוש השנים" –
  • שנת המס ושתי שנות המס לפניה;
  • שנת המס, השנה שלפניה והשנה שאחריה;
  • שנת המס, ושתי שנות המס שאחריה;
•  "ימי שהייה משוקללים" – שיטת חישוב שמעניקה משקל שונה לימי שהייה לפי קרבתם או ריחוקם משנת המס הנבחנת:
  • כל יום בשנת המס = יום מלא;
  • כל יום בשנה שלפני או אחרי שנת המס = שליש יום;
  • כל יום בשנתיים שלפני או בשנתיים שאחרי שנת המס = שישית יום;

התזכיר החדש קובע את החזקות הבאות ביחס לתושב ישראל:

• יחיד ששהה בישראל 75 יום או יותר בשנת מס ובלבד שבספירה משוקללת של שלוש השנים המסתיימות בשנת המס הנדונה שהה בישראל 183 ימים, ייחשב כתושב ישראל באותה שנת מס. לעניין זה החלופה הראשונה של הספירה המשוקללת של חזקת 183 הימים תעשה ביחס לשלוש השנים באופן הבא: יספרו את מלוא הימים בשנה הנדונה, יספרו שליש מימי השהיה בשנה שקדמה לשנת המס הנדונה ויספרו שישית מימי השהיה בשנה שקדמה לשנה שקדמה לשנת המס הנדונה. לדוגמא, אם אדם שהה בישראל בשנת 2026 120 יום, בשנת 2027 120 יום ובשנת 2028 130 יום ושנת המס הנבחנת היא שנת 2028, הרי שהתנאי הראשון של 75 ימים התקיים וגם התנאי השני של 183 הימים התקיים: 120/6+120/3+130=190>183
• יחיד ששהה בישראל 30 יום או יותר בשנת מס ובלבד שבספירה משוקללת של שלוש השנים המסתיימות בשנת המס הנדונה שהה בישראל 140 ימים ובן/בת זוגו הוא תושב ישראל, ייחשב כתושב ישראל באותה שנת מס. לעניין זה החלופה הראשונה של הספירה המשוקללת של חזקת 140 הימים תעשה ביחס לשלוש השנים באופן הבא: יספרו את מלוא הימים בשנה הנדונה, יספרו שליש מימי השהיה בשנה שקדמה לשנת המס הנדונה ויספרו שישית מימי השהיה בשנה שקדמה לשנה שקדמה לשנת המס הנדונה. לדוגמא, אם אדם שהה בישראל בשנת 2026 150 יום, בשנת 2027 120 יום ובשנת 2028 80 יום ושנת המס הנבחנת היא שנת 2028 ובן/בת זוגו תושב/ת ישראל, הרי שהתנאי הראשון של 30 ימים התקיים וגם התנאי השני של 140 הימים התקיים: 150/6+120/3+80=145>140

התזכיר החדש קובע חזקה חלוטה לגבי תושב חוץ:

• יחיד ששהה בישראל 74 יום או פחות בשנת מס ובלבד שבספירה משוקללת של שלוש השנים המסתיימות בשנת המס הנדונה שהה בישראל לכל היותר 110 ימים, ייחשב כתושב ישראל באותה שנת מס. לעניין זה החלופה הראשונה של הספירה המשוקללת של חזקת 110 הימים תעשה ביחס לשלוש השנים באופן הבא: יספרו מלוא הימים בשנה הנדונה, יספרו שליש מימי השהיה בשנה שקדמה לשנת המס הנדונה ויספרו שישי מימי השהיה בשנה שקדמה לשנה שקדמה לשנת המס הנדונה. לדוגמא, אם אדם שהה בישראל בשנת 2026 90 יום, בשנת 2027 60 יום ובשנת 2028 50 יום ושנת המס הנבחנת היא שנת 2028, הרי שהתנאי הראשון של 74 ימים או פחות התקיים וגם התנאי השני של פחות מ-110 הימים התקיים: 90/6+60/3+50=100<110
• יחיד ובן/בת זוגו ששהו בישראל 90 יום או פחות בשנת מס ובלבד שבספירה משוקללת של שלוש השנים המסתיימות בשנת המס הנדונה שהו בישראל לכל היותר 125 ימים, ייחשב כתושב ישראל באותה שנת מס. לעניין זה החלופה הראשונה של הספירה המשוקללת של חזקת 125 הימים תעשה ביחס לשלוש השנים באופן הבא: יספרו מלוא הימים בשנה הנדונה, יספרו שליש מימי השהיה בשנה שקדמה לשנת המס הנדונה ויספרו שישי מימי השהיה בשנה שקדמה לשנה שקדמה לשנת המס הנדונה. לדוגמא, אם אדם ובן/בת זוגו שהו בישראל בשנת 2026 102 יום, בשנת 2027 78 יום ובשנת 2028 77 יום ושנת המס הנבחנת היא שנת 2028, הרי שהתנאי הראשון של 90 ימים או פחות התקיים וגם התנאי השני של פחות מ-110 הימים התקיים: 102/6+78/3+77=120<125

 

אני סבור, כי התזכיר יוצר ודאות בעיקר עבור רשות המיסים אך מפר את ההבנות של הועדה לרפורמה במיסוי בינ"ל מנובמבר 2021, שגם כך לא היו מקובלות עלי ולכן ודאי שלא ניתן לטעון שהתזכיר החדש משקף הבנה עם הלשכות המקצועיות. ההבנה בועדה היתה לחזקה חלוטה של שהיה של 183 ימים בכל שנה במשך שנתיים רצופות וכעת יוצרים חזקה חלוטה של 75 ימים עם שהיה של ימים משוקללים בגובה 183 יום בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה. הריכוך בחזקה החלוטה לתושב חוץ מ-30 ל-75 יום לא "מעדן" לדעתי את ההחמרה לגבי חזקת ה-75. עם זאת, ממילא רוב הדיונים בפרקטיקה הם ביחס לתושבי מדינות אמנה, אז לתיקון החוק הזה משמעות מוגבלת שכן האמנה גוברת על הדין הפנימי.

עדכון לקוחות  – מתווה פיצויים "עם כלביא" שאושר במליאת הכנסת בתאריך 21.7.2025

המתווה יכלול:

מסלול פיצויים בגין נזק עקיף – בהתבסס על שיעור הירידה במחזור העסקאות ושכר העובדים בחודש יוני, בדומה למתווה הפיצויים של "חרבות ברזל" שיושם בעבר.

 פיצוי על אובדן שכר דירה למשכירים פרטיים בעקבות נזק ישיר שנגרם לנכס.

פיצוי נוסף לעסקים שנפגעו מנזק ישיר באופן מתמשך – עסקים שספגו נזק למבנה, מלאי או ציוד עסקי כתוצאה מהמלחמה, והושבתו לתקופה מסוימת, זכאים לפיצוי נוסף. 

הרחבה של הזכאות לדמי אבטלה – קוצרה תקופת האכשרה כפי שתוכנן במקור ובוטלה החובה לנצל ימי חופש טרם היציאה לחל"ת.

מקדמות של 60% מהפיצוי תוך 21 יום ממועד הגשת התביעה – ובמקרים מסוימים אף תוספת של 10% לאחר 150 יום.

החמרת הסנקציות על הגשת תביעות שווא – כולל קנסות בגובה עד 40% מהפער.

זה הזמן – כל עסק שנפגע בתקופת הלחימה מוזמן להתייעץ עימנו ולבחון את זכאותו לפיצוי.

ליצירת קשר בנושא – 

סיון הניק – sivan@yetax.co.il

אורי סטנסקו – ori@yetax.co.il

________________________________________________________________

 

עדכון לקוחות בעקבות דיוני ועדת הכספים של הכנסת מיום 6.7.2025 – פיצוי לעסקים שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא"

ועדת הכספים של הכנסת דנה אתמול בהצעת חוק חדשה שמטרתה להסדיר מתווה פיצויים ארצי לעסקים שנפגעו בעקבות מבצע "עם כלביא".
המתווה מתבסס על מודל הפיצויים ממבצע "חרבות ברזל", עם התאמות לרוח התקופה ולמאפייני הלחימה מול איראן.

מה כולל המתווה?

• מענק "המשכיות עסקית" לעסקים קטנים ובינוניים, המחושב לפי ירידה במחזור והוצאות קבועות.
• עסקים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון ש"ח, שחוו ירידה של מעל 25% (או 12.5% למדווחים דו-חודשי), יהיו זכאים לפיצוי.
• עצמאים עם מחזור של עד 300 אלף ש"ח יוכלו לקבל סכום פיצוי קבוע לפי עומק הפגיעה.
• ההתחייבות: הכספים יועברו תוך 3 ימי עסקים מרגע הגשת הבקשה, החל מה-15 ביולי.

ומה לגבי נזקים מתמשכים?

עסקים שנפגעו פיזית (למשל מפגיעות טילים) יזכו להחזר הוצאות תפעוליות למשך חצי שנה, אך נרשמה דרישה להרחיב את הפיצוי כך שיכסה גם אובדן הכנסה בפועל – עד לסיום שיפוצים או מעבר למיקום חלופי. כמו כן, נבחנת האפשרות להחיל את ההסדר גם על עסקים שנפגעו חלקית, ולא רק כאלה שנסגרו לחלוטין.

מה עוד עומד על הפרק?

• הועלתה דרישה לאפשר לעסקים לבחור את שנת הבסיס להשוואה (2023 או 2024), לפי מה שמיטיב עמם.
• מתקיים דיון בנוגע לעובדים שחזרו במהירות לעבודה – ושכרגע אינם עומדים בתנאי הזכאות לחל"ת.
• נבחנים פתרונות עבור אוכלוסיות נוספות, כולל נשות מילואימניקים בעלות עסקים, מפונים, עצמאיות אחרי לידה, ועוד.

המלצתנו בשלב זה:

תתחילו להיערך להגשת הבקשה לפיצוי – לאסוף נתונים על ירידה במחזורים, הוצאות קבועות, מסמכים לנזקים פיזיים, ודוחות רלוונטיים.

 

 

________________________________________________________________

החודש מדינת ישראל סיימה את אחד מאירועי הלחימה הגדולים בתולדותיה בתחושת ניצחון גדולה.

אך לצד האיום הביטחוני שהוסר לעת עתה, ממשיך להתחולל משבר כלכלי עמוק בעורף. כאשר אלפי משפחות, בעלי נכסים ועסקים ספגו פגיעה כלכלית קשה.

כדי לסבר את האוזן, הנזקים הכלכליים של המערכה שנגרמו בפרק הזמן הקצר יחסית שבו התנהלה, הם כמעט זהים בהיקפם לאלה שנגרמו במהלך כל מלחמת חרבות ברזל!

בתגובה לנזקי הלחימה הקשים, הופעלו מנגנוני סיוע לאומיים, ובראשם קרן הפיצויים של רשות המיסים – מי שמהווה כיום הגוף המרכזי לפיצוי בגין נזקי מלחמה.

יש שני סוגי פיצוי עיקריים להם זכאים נפגעים –

• פיצוי בגין נזק ישיר, כלומר נזקים שנגרמו באופן ישיר מפעילות לחימה או פעולת איבה (כגון הרס מבנה ו/או תכולה כתוצאה מפגיעת טיל).
• פיצוי בגין נזק עקיף, כלומר נזקים שנגרמו באופן אגבי לפעילות לחימה או פעולת איבה (כגון אובדן הכנסות שנובע מהשבתת המשק). 

נזק ישיר – מה חשוב לדעת?

ניתן להגיש תביעה בגין נזק ישיר שנגרם למבנים, רכבים, ציוד, מלאי ותכולת דירה, אבל חשוב לציין – אין שום כיסוי לחפצי ערך כגון תכשיטים, מזומנים, עתיקות וחפצי אמנות!

קיימים שני מסלולי תביעה אפשריים: מסלול מהיר (שהורחב לאחרונה עד לתקרה של 30,000 ₪) ומסלול רגיל (בכפוף להערכת שמאי ו/או לתקרות פיצוי משתנות בהתאם חוק).

הגשת תביעה מתבצעת באתר רשות המיסים, ודורשת תיעוד מלא: תמונות, הצהרה, ולעיתים גם חשבוניות והצעות מחיר אם הנזק בר תיקון.

במסלול הרגיל, תשלום הפיצוי נעשה בכפוף להערכת שמאי, בעוד תביעות במסלול המהיר מתבררות לרוב תוך 7 ימים ודורשות הגשת חשבונית תוך 30 יום מקבלת הפיצוי.

חשוב להדגיש, כי המעבר בין מסלולים לפיצוי בגין הנזק הישיר עשוי להיות בעייתי, ולכן חשוב לבחור באופן מושכל את מסלול הפיצוי!

נזקים עקיפים לעסקים – איך, מה ומתי?

כיום טרם נכנס לתוקף מנגנון הפיצוי בגין אובדן הכנסות או ירידה במחזור. עם זאת, בהתאם להודעת משרד האוצר מיום 23.6.2025, צפוי מתווה פיצויים לעסקים ולעובדים שדומה לזה שיושם במבצע "חרבות ברזל".

תחילת יישומו צפויה ב־15 ביולי, בכפוף לאישור ועדת הכספים.

בעקרון, המתווה הזה כמו קודמיו ("חרבות ברזל" ו"קורונה"), מזכה עסקים בפיצוי בהתאם לנוסחה וכנגזרת של מחזור העסקאות, התשומות, שכר ששולם, וירידת המחזורים בעסק בתקופת הזכאות ביחס לתקופה מקבילה.

כמו כן, להבדיל ממענקי "חרבות ברזל", חל"ת שמזכה עובדים – 

• משך ההיעדרות: עובדים שנעדרו לפחות 11 ימים מתוך 12 ימי הלחימה (13–24 ביוני) יהיו זכאים לדמי אבטלה.
• תקופת אכשרה: הדרישה צומצמה ל-6 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים, במקום 12 חודשים כפי שהיה נהוג בעבר.
• תשלום מהיום הראשון: דמי האבטלה ישולמו מהיום הראשון של ההיעדרות, ללא תקופת המתנה של 5 ימים וללא קיזוז ימי חופשה צבורים.
• שיעור התשלום: העובדים יקבלו 70% מהשכר הקודם שלהם, רטרואקטיבית מ-13 ביוני ועד 30 ביוני 2025.

חשוב לציין כי שינויים אלו עדיין דורשים אישור חקיקתי סופי, והם צפויים להיכנס לתוקף ב-15 ביולי 2025.

המתווה הנוכחי, לא נותן מענה מלא לעסקים – ולא רק מעצם הפיצוי החלקי שניתן לכיסוי הפגיעה בעסק.

עסקים רבים מתקשים להראות ירידה של 25% בתקופת הזכאות שכן הירידה בעסק שלהם מוצאת ביטוי מספר חודשים קדימה, נוכח שיטת התשלום הנהוגה בעסק.

מאידך, ישנם עסקים עם כוח עבודה מוגבל שקבלו מקדמות עבור שירותים שהם נדרשים לעשות, אך בעקבות הדחייה במועד מתן השירות הם נדרשים לוותר על עבודות נוספות וכף מאבדים הכנסות עתידיות שאינן ברות פיצוי.

אלה רק שתי דוגמאות, שמצטרפות לניסיונות רבים, שונים ומשונים של רשות המיסים לנצל לקונות בחוק ולשלול מעסקים מענקים להם זכאים.

מנגנוני הפיצוי השונים הם חיוניים להבטחת המשכיות המשק, וטוב שהממשלה פועלת ליישמם. יחד עם זאת, במדינה למודת ניסיון כמו שלנו, ניתן היה לצפות למנגנון מעט יותר משומן.

משרדנו מלווה בהצלחה שנים ארוכות לקוחות פרטיים ועסקיים בתביעות מול מס רכוש וקרן הפיצויים בכל סוגי ההליכים.

לאור המורכבות והרגישות בניהול הליכים מסוג זה, מומלץ להסתייע בליווי משפטי על מנת למקסם את הפיצויים להם אתם זכאים על פי חוק.

 

In a word, No. The Knesset has just passed an amendment which lessen but not remove the 10 year tax holiday for foreign income of new residents and senior returning residents who lived abroad at least 10 years (“Olim”) (Income Tax Ordinance amendment 272, published April 7, 2023). What can we expect?

What has just been passed?

Olim generally are exempt from Israeli tax for ten years on foreign income and gains. Until now, exempt income hasn’t been reportable to the Israeli tax authority. Under the amendment, exempt income will remain exempt for 10 years but become reportable by Olim and their bank to the Israeli Tax Authority (ITA). The ITA may then forward that information to foreign tax authorities pursuant to any applicable tax treaty. These new rules should only apply to: (1) foreign income of Olim taking up Israeli residence on or after January 1, 2026, and (2) Income and parties to trusts regarding 2025 and later years, the first report being due March 31, 2026. Just for good measure, the ITA will be allowed to demand reports from foreign companies (onshore or offshore) controlled and managed in Israel by such Olim.

Why is this happening?

Explanatory comments to the draft bill revealed that the Aliya reporting exemption does not meet OECD and FATF recommendations for governments to be fully informed about entities and arrangements. These are intended “to help prevent the organized criminal gangs, the corrupt and sanctions evaders from using anonymous shell companies and other businesses to hide their dirty money and illicit activities.”

What’s the issue with Israel?

The Knesset Finance Committee reviewed the bill. There was a big rush to pass the amendment in order to avoid Israel being blacklisted by the OECD global forum on transparency and exchange of information for tax purposes.

Why? Because in Israel, Olim in positions of control currently escape recording, information exchange legislation is lacking and information exchange procedures are considered poor.

If the OECD global forum were to blacklist Israel, the EU and others would follow suit. Even the UK has just announced it is limiting its “non domiciled” tax breaks to 4 years.

Mr. Shmuel Abramson, the Chief Economist at the Finance Ministry warned that this is an unprecedented event for Israel. No developed Western country is blacklisted. If you enter the blacklist, you are a player that no one wants to play with. There would be an impact on foreign investments…the total at stake may amount to billions of shekels.

In the end, the above amendment was duly passed and published on April 7, the deadline day specified by the OECD global forum.

What is proposed in Israel?

Briefly, the bill proposes to repeal the exemption from disclosing foreign source income and gains of new residents, senior returning residents (who
resided abroad over 10 years) – i.e. Olim and others – and various types of trusts in which they are parties. Trustees will need to file forms with the
Israeli Tax Authority (ITA) spelling out exempt income. Where parties to a trust include entities and arrangements (as opposed to individuals), their
ultimate beneficial owners (UBOs) will need to be disclosed. The definition of UBO will be taken from anti money laundering rules. This includes
individuals who steer activities in practice i.e. “call the shots”.
Companies abroad controlled and managed by Olim should start keeping accounts according to Israeli generally accepted accounting principles.
If enacted the disclosure rules would apply to individuals who move to Israel on or after June 1, 2025, but to trustees only 90 days after publication of
enactment of the law and to income tax returns for 2024 onwards.

Possible implications:

What will the ITA do with all the new information reported by Olim starting in 2026? They will read it, of course, and use it. The average Israel tax official won’t say: “I can forward this information to another country’s tax authority?” He will say “Let’s see how I can first assess some Israeli tax”.

So we expect the greater transparency in 2026 will highlight existing Israeli tax issues for Olim.

Here’s a few possibilities to consider:

• Will the Israeli government follow up with a proposal to eliminate the Aliya 10 year tax exemption or reduce it to 4 years like the UK?
• With more facts at their fingertips the ITA may review the dividing line between Israeli and foreign activities and active versus passive activities. The resulting tax due may fluctuate.
• Timing matters. When to migrate? When to sell up?
• Will foreign trustees feel bound to report things to the ITA? Or will they pick up business in lieu of Israeli trustees?
• When did a person’s Israeli fiscal residency (center of living) really begin? What about a long vacation in Israel? A legal Opinion from an Israeli tax lawyer may help. Alternatively, a factual/mathematical analysis by an accountant may help.
• If an Oleh owns a foreign company, does he exercise control and management, making the company potentially resident and taxable on worldwide income? Or does he trigger a taxable branch in Israel? Who calls the shots? Careful structuring is vital.
• Does a transfer pricing study clarify things in your favor?
• What about e-commerce from an armchair in Israel? Who taxes you?
• What about stock options held by Olim? Many issues arise.
• Israeli banks scrutinize all money remitted to Israel, which can be challenging….
• Etc.

As always, consult experienced tax and legal advisors in each country at an early stage in specific cases.

Leon Harris and Yoad Frenkel

Yoad Frenkel at the the Finance Committee – discussion to cancel the exemption from reporting of new immigrants:

הרצאת ZOOM בנושא נאמנויות (TRUST )

 

קישור ליוטיוב, משרד הבוטיק המוביל בישראל בתחום המיסוי

ניכוי הוצאות שוטפות לצרכי מס לעובדים שכירים עקב התפשטות נגיף הקורונה

להתאים את החוק למציאות העסקית: דילמת המע"מ בעידן האינטרנט

אופציות על נכסי מקרקעין: מה הן נותנות ואיך מגדירים אותן לצורכי מס

נותנים לכם הטבות מס – לא תקחו?

 

עם סיומה של שנת 2019 מצאנו לנכון לסכם את ציוני הדרך והאירועים המרכזיים שהתחוללו בה.