מבצע "שאגת הארי": פיצויים במסלול מהיר – ממה צריך להיזהר?

המלחמה הנוכחית נגד איראן מעלה שוב שאלות חדשות-ישנות ביחס לפיצויים להם יהיו זכאים אזרחים ובעלי עסקים שספגו ועוד יספגו פגיעה ברכוש פרטי ובעסק.

לאור ניסיון העבר, זה בדיוק הזמן לעשות סדר במתווים השונים לפיצויים, דקה לפני שאתם עלולים לעשות טעויות קריטיות שיכולות לעלות לכם הרבה מאוד כסף.

חשוב להדגיש, מתווה הפיצויים בגין נזק ישיר הוא דומה במהותו לזה שפורסם במבצע "עם כלביא". טרם פורסם מתווה רשמי לפיצויים בגין נזק עקיף, אולם סביר להניח שגם מתווה זה יהיה דומה בהיבטים רבים לזה שפורסם במבצע "עם כלביא".

על מה יפצו אותי?

מתווה פיצוי בגין נזק ישיר

במסגרת זו הן אנשים פרטיים והן עסקים זכאים לפיצוי בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכושם בעקבות נזקי התקפה כגון טילים, שברי מיירטים וכטב"מים, בדרך כלל עד תקרה מקסימלית שקבועה מראש.

קיימים שני מסלולים:

"מסלול מהיר" ללא צורך בשמאי (אלא רק בהצעות מחיר לתיקון באיש מקצוע מוסמך) עם תקרת פיצוי של 30,000 ₪. הטיפול הכולל עד לקבלת פיצוי אמור לקבל בין שבוע למספר שבועות בודדים.

"מסלול רגיל" במסגרתו תוכלו לקבל פיצוי מקסימלי עד התקרה שבחוק, אולם בכפוף להערכת שמאי מס רכוש. הפיצוי אומנם עשוי להיות גבוה בהרבה, אך מדובר בהליך ארוך של מספר חודשים, תלוי בעומס והיקף הנזקים שייגרמו במבצע הנוכחי.

ממה חייבים להיזהר?

ניסיון עבר כואב מלמד על מספר טעויות קריטיות שגורמים פרטיים ועסקים עושים, לרוב בגלל לחץ או היעדר ידע מספק.

שימו לב, שלאחר שהעסק או הבית נפגעו, יגיעו לזירה נציגי מס רכוש שתפקידם להעריך באופן ראשוני את מידת הפגיעה בנכסים והאם קיימת מסוכנות בשימוש במבנים.

חרף הלחץ והבלגן, יש להקפיד לתעד היטב את הנזקים ואת המפגש עם נציגי מס רכוש ואת ההוראות שאתם מקבלים מהם. במקרים רבים לא זוכרים בדיוק מה נאמר ועל ידי מי וגם לא שומרים מסמכים ודוחות שמתקבלים מהם, ובמקרים של מחלוקת מול הרשויות ביחס לפיצויים אין תיעוד מספק.

מומלץ שלא לחתום בשטח על שום מתווה פיצויים שיוצע לכם אלא רק לאחר ייעוץ משפטי, גם אם מובטח שמדובר ב"מסלול מהיר", מדובר במסלול עם תקרת נזק נמוכה יחסית(!), ואם יתברר לכם לבסוף שהנזק היה גבוה יותר מהתקרה, יהיה קושי להחליף מסלול לאחר מכן על מנת לזכות במלוא הפיצוי המגיע לכם.

כמו כן, אם תבחרו ב"מסלול הרגיל" חל איסור מוחלט לפנות רכוש שנפגע מהעסק או מהדירה לפני ששמאי מס רכוש בוחן אותו ומאשר לכם בכתב שהוא אסף את כל הממצאים הנדרשים לו לצורך עריכת שמאות סופית לנכסים. במקרה של עסקים, האיסור הנ"ל תקף שבעתיים שכן לעיתים קיים בעסק ציוד

יקר ערך כמו ציוד משרדי, מדפסות, מכשור רפואי ועוד, ששווים עשוי לעלות לכדי עשרות ומאות אלפי ש"ח. בעלי העסק עשויים למהר לפנות את המושכר מהציוד או המלאי שנפגעו ואף לזרוק אותו כדי לא לשלם עלויות אחסנה, ומתוך הנחה שהציוד נהרס לחלוטין ושהם יקבלו בגינו פיצוי מלא. זו טעות חמורה!!!

רק שמאי מוסמך מטעם מס רכוש יכול לקבוע מה מידת הנזק של הציוד וכמה פיצוי מגיע לכם. אם הציוד יפונה מבלי שהושלמה בחינת שמאי מוסמך אתם עשויים להיוותר ללא שום פיצוי או אם פיצוי מינימלי ביותר שלא יכסה את עלויות הציוד.

מתווה פיצוי בגין נזק עקיף 

הפיצוי המרכזי בהקשר זה נוגע לעסקים שספגו ירידת מחזורים בתקופת המלחמה עקב השבתה מלאה או חלקית של העסק.

ממה חייבים להיזהר?

גם בהקשר זה חשוב להימנע מטעויות קריטיות שעלולות להוביל לפגיעה חמורה בפיצוי המגיע לכם.

במתווה הפיצויים שנקבע ל"חרבות ברזל" ו"עם כלביא", הפיצוי נקבע בהתאם לשני רכיבים – רכיב פיצוי בעבור שכר שהמשיך להיות משולם לעובדים; והרכיב המרכזי, שמטרתו לפצות על חלק מההוצאות הקבועות של העסק.

אם המלחמה עם איראן תמשיך עוד מספר ימים לפחות ואיתה גם ימשיכו ההגבלות על הפעילות העסקית, סביר שיפורסם מתווה פיצויים שדומה לאלו שפורסמו בעבר. במסגרת זו, בעלי העסקים יידרשו להזין לסימולטור נתונים שונים, בעיקר מדיווחיהם למע"מ, ומתקבל סכום הפיצוי (כביכול) לתשלום.

בהתאם לסכום שיתקבל, בעלי העסקים יקבלו מקדמה בשיעור של כ-40%-60% מסכום הפיצוי, וזאת עוד לפני שנערכה בעניינם בדיקה מהותית לזכאות. חשוב להבין, שבמקרים רבים רשות המיסים נוהגת שלא לאשר בדיעבד את מלוא הפיצוי או חלקו בגלל סיבות שונות ומשונות, וכך בעלי עסקים שמיהרו לעשות שימוש במקדמות שקיבלו עשויים להידרש להחזיר אותם בצירוף ריבית והצמדה. אי השבת הכספים עלול להוביל להטלת עיקולים ולהליכי גבייה אגרסיביים מהעסק.

לנוכח מאפייני הנוסחה לחישוב המענק (לא נרחיב על כך בשלב זה), העסקים שנמצאים בחשיפה גדולה מאוד להשבת המקדמות או חלקן הם אלו שרוכשים מלאים גדולים לצורכי הפעילות השוטפת, וכן עסקים שיש להם הוצאות שוטפות גבוהות בעסק אך אין להם הוצאות קבועות גבוהות.

עסקים אלו יבדקו באופן קפדני ולכן חשוב מאוד לעשות שימוש זהיר ומדוד במקדמות מתוך מחשבה שקיים סיכוי גבוה שתידרשו להחזיר את הכסף או חלקו.

כמו כן, ניסיון העבר מלמד שאם אתם נדרשים להשיב את המקדמות, חשוב מאוד לפנות למייצג שבקיא היטב בניהול הליכים כנגד מס רכוש. לרוב, בעלי העסקים עצמם או משרדי רוה"ח שלהם מגישים את הבקשות הראשוניות למענקים, וכאשר מתקבל מכתב דחייה הם פועלים בעצמם להגשת השגה. זו טעות!

הליך ההשגה הוא אינו שלב טכני, אלא מדובר בשלב קריטי בהליכי הזכאות שצריך להיות מנוהל רק על ידי מי שבקיא בכך. לא פעם נתקלנו בעסקים שהגישו השגה לאקונית באמצעות רואי חשבון, או חמור מכך – הגישו השגה שנומקה באופן שחיסל לחלוטין את האפשרות לקבל מענק! יש הרבה תנאים טכניים ופסיקה שהגדירה את תנאי הזכאות, ולכן יש לשים לב היטב לדברים שנרשמים בכל שלב.

לבסוף, אנו נתקלים במקרים רבים שהודעות מרשות המיסים נעלמות בתוך הררי המיילים של העסקים או מגיעות ל"דואר הזבל", וכך מוחמצים המועדים להמצאת מסמכים או להגשת השגות ועררים. חשוב מאוד לעקוב באופן הדוק אחר ההליך, הן האיזור האישי של רשות המיסים והן במייל, שכן איחור במועדים עלול להוביל לשלילת זכאותכם לפיצויים גם אם יוכח שהוא מגיע לכם.

הכותב הוא עו"ד אורי סטנסקו, שותף במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', מתמחה בניהול הליכים מול מס רכוש ומיצוי זכאות למענקים.