סיון הניק שותפה

סיון הניק
שותפה

אורי סטנסקו שותף

אורי סטנסקו
שותף

החודש מדינת ישראל סיימה את אחד מאירועי הלחימה הגדולים בתולדותיה בתחושת ניצחון גדולה.

אך לצד האיום הביטחוני שהוסר לעת עתה, ממשיך להתחולל משבר כלכלי עמוק בעורף. כאשר אלפי משפחות, בעלי נכסים ועסקים ספגו פגיעה כלכלית קשה.

כדי לסבר את האוזן, הנזקים הכלכליים של המערכה שנגרמו בפרק הזמן הקצר יחסית שבו התנהלה, הם כמעט זהים בהיקפם לאלה שנגרמו במהלך כל מלחמת חרבות ברזל!

בתגובה לנזקי הלחימה הקשים, הופעלו מנגנוני סיוע לאומיים, ובראשם קרן הפיצויים של רשות המיסים – מי שמהווה כיום הגוף המרכזי לפיצוי בגין נזקי מלחמה.

יש שני סוגי פיצוי עיקריים להם זכאים נפגעים – פיצוי בגין נזק ישיר, כלומר נזקים שנגרמו באופן ישיר מפעילות לחימה או פעולת איבה (כגון הרס מבנה ו/או תכולה כתוצאה מפגיעת טיל); ופיצוי בגין נזק עקיף, כלומר נזקים שנגרמו באופן אגבי לפעילות לחימה או פעולת איבה (כגון אובדן הכנסות שנובע מהשבתת המשק).

נזק ישיר – מה חשוב לדעת?

ניתן להגיש תביעה בגין נזק ישיר שנגרם למבנים, רכבים, ציוד, מלאי ותכולת דירה, אבל חשוב לציין – אין שום כיסוי לחפצי ערך כגון תכשיטים, מזומנים, עתיקות וחפצי אמנות!

קיימים שני מסלולי תביעה אפשריים: מסלול מהיר (שהורחב לאחרונה עד לתקרה של 30,000 ₪) ומסלול רגיל (בכפוף להערכת שמאי ו/או לתקרות פיצוי משתנות בהתאם חוק).

הגשת תביעה מתבצעת באתר רשות המיסים, ודורשת תיעוד מלא: תמונות, הצהרה, ולעיתים גם חשבוניות והצעות מחיר אם הנזק בר תיקון.

במסלול הרגיל, תשלום הפיצוי נעשה בכפוף להערכת שמאי, בעוד תביעות במסלול המהיר מתבררות לרוב תוך 7 ימים ודורשות הגשת חשבונית תוך 30 יום מקבלת הפיצוי.

חשוב להדגיש, כי המעבר בין מסלולים לפיצוי בגין הנזק הישיר עשוי להיות בעייתי, ולכן חשוב לבחור באופן מושכל את מסלול הפיצוי!

נזקים עקיפים לעסקים – איך, מה ומתי?

כיום טרם נכנס לתוקף מנגנון הפיצוי בגין אובדן הכנסות או ירידה במחזור. עם זאת, בהתאם להודעת משרד האוצר מיום 23.6.2025, צפוי מתווה פיצויים לעסקים ולעובדים שדומה לזה שיושם במבצע "חרבות ברזל".

תחילת יישומו צפויה ב־15 ביולי, בכפוף לאישור ועדת הכספים.

בעקרון, המתווה הזה כמו קודמיו ("חרבות ברזל" ו"קורונה"), מזכה עסקים בפיצוי בהתאם לנוסחה וכנגזרת של מחזור העסקאות, התשומות, שכר ששולם, וירידת המחזורים בעסק בתקופת הזכאות ביחס לתקופה מקבילה. כמו כן, להבדיל ממענקי "חרבות ברזל", חל"ת שמזכה עובדים בתשלום שכר צומצמה ל-12 ימים במקום 30, כאשר העובדים שנעדרו ממקום עבודתם יקבלו עד 70% ממשכורתם.

המתווה הנוכחי, לא נותן מענה מלא לעסקים – ולא רק מעצם הפיצוי החלקי שניתן לכיסוי הפגיעה בעסק.

עסקים רבים מתקשים להראות ירידה של 25% בתקופת הזכאות שכן הירידה בעסק שלהם מוצאת ביטוי מספר חודשים קדימה, נוכח שיטת התשלום הנהוגה בעסק.

מאידך, ישנם עסקים עם כוח עבודה מוגבל שקבלו מקדמות עבור שירותים שהם נדרשים לעשות, אך בעקבות הדחייה במועד מתן השירות הם נדרשים לוותר על עבודות נוספות וכף מאבדים הכנסות עתידיות שאינן ברות פיצוי.

אלה רק שתי דוגמאות, שמצטרפות לניסיונות רבים, שונים ומשונים של רשות המיסים לנצל לקונות בחוק ולשלול מעסקים מענקים להם זכאים.

מנגנוני הפיצוי השונים הם חיוניים להבטחת המשכיות המשק, וטוב שהממשלה פועלת ליישמם. יחד עם זאת, במדינה למודת ניסיון כמו שלנו, ניתן היה לצפות למנגנון מעט יותר משומן.

משרדנו מלווה בהצלחה שנים ארוכות לקוחות פרטיים ועסקיים בתביעות מול מס רכוש וקרן הפיצויים בכל סוגי ההליכים.

לאור המורכבות והרגישות בניהול הליכים מסוג זה, מומלץ להסתייע בליווי משפטי על מנת למקסם את הפיצויים להם אתם זכאים על פי חוק.

ליצירת קשר בנושא – 

סיון הניק – sivan@yetax.co.il

אורי סטנסקו – ori@yetax.co.il

דילוג לתוכן